רענן הללי ומישל אפללו השקיעו עד כה עשרות אלפי שקלים מכיסם הפרטי כדי להחיות מחדש את אליצור בת ים המיתולוגית. לא קל להם: העירייה מתנכרת, הספונסרים עדיין לא באים, ולפעמים הם מוצאים אולם רק שעתיים לפני משחק. אבל כשהקבוצה עולה למגרש ומנצחת את כל יריבותיה – הם שוכחים הכל ומתמסרים לקסם. ראיון מיוחד על כדורסל ומה שמסביב. 

מראיינת: טלי בנדו לאופר

לפני שבעה חודשים, רענן הללי (29) ומישל אפללו (44) הקימו לתחייה את קבוצת הכדורסל המיתולוגית אליצור בת ים. בשיאה היא כמעט הגיעה לליגת העל ובשנת 1999 התפרקה בקול ענות חלושה. אחרי סיבוב משחקים ראשון בליגה ב' אליצור מובילה את הטבלה ללא עוררין, בדרכה הבטוחה לליגה א'. בראיון מיוחד מספרים השניים למה להם כאב הראש הזה וכיצד נשותיהם מתמודדות עם מי שחיים ונושמים כדורסל 24/7. 

בחיידק הכדורסל נדבקו מישל ורענן עוד כשהיו ילדים בכיתה א'. "אני זוכר שבאו להזמין אותנו לשיעור ניסיון והוקסמתי, ידעתי שאני חייב ללכת", משחזר רענן. הוא שיחק בהפועל חולון והיום הוא מורה לחינוך גופני בבית הספר "בן צבי" בחולון ונמצא בזוגיות בת שלוש שנים עם חברתו, מריאן.

גם אצל מישל הסיפור דומה. "ראיתי משחק של מכבי תל אביב ומיד התאהבתי. התחלתי באליצור בת ים ועברתי את כל הליגות איתה עד שהיא התפרקה". כיום מישל הוא יזם נדל"ן, נשוי ליפית ואב לארבעה. 

השניים הכירו כשרענן אימן את בנו של מישל במכבי בת ים, וכך התגבש הרעיון של הקמת הקבוצה מחדש. לדבריהם, הם פנו לקברניטי עיריית בת ים, זכו לעידוד לפתוח את הקבוצה מחדש ואף הבטחה כי יוכלו להשתמש באולמות הכדורסל המצויים בעיר. בפועל, בעיריית בת ים לא מכירים באליצור בת ים ולא מסייעים לה. לכן השניים נאלצים לשלם מכיסם את כל הוצאות שכירת מגרשי אימון ומגרש למשחקי הבית. 

למה לכם כאב הראש הזה?

מישל: "מעבר להגשמת חלום, זה מאהבה לספורט. לא חשבנו על כסף כי אין בזה כסף, בייחוד שאנו לא משתמשים באולמות של העירייה בבת ים ומשלמים על כל אימון. אנחנו רוצים לבנות אגודה טובה ואמיתית, המטרה היא ליצור בית ספר לכדורסל, לבנות יסודות בריאים ובסיס טוב לילדים. נניח שיש פה ילד שמתעניין בכדורסל, למה שהוא ייצא מהעיר לחולון או ראשון לציון ואפילו תל אביב? כרגע יש לנו 130 ילדים שרשומים לבית הספר לכדורסל אבל אין לנו מקום לאמן בו".

כמה כסף הוצאתם עד כה?

רענן: "הוצאנו כ-80,000 שקלים".

מישל: "בסוף כל משחק, במקום לחגוג ניצחון אנחנו מתחילים כבר בחיפושים של מגרש לשבוע הבא. גם אי אפשר להשיג ספונסר כי השאלה הראשונה אלינו היא האם יש מחלקת ילדים, כך שהכנסה אין. הכל מהכיס שלנו. גם קשה למצוא אולמות פנויים, הם מוזמנים מראש וקרה כבר שרק שעתיים לפני משחק מצאנו אולם".

מה אומרות המשפחות?

מישל: "הילדים שלי באים למשחקים ומעודדים. אשתי מכירה אותי שנים ויודעת שהכדורסל זה דבר שחשוב לי, ומאוד חשוב לה שיהיה לי טוב".

רענן: "אני גר עם חברה שלי והיא מאוד מעורבת. היא מבת ים וכל המשפחה באה למשחקים לעודד. היא אוכלת ממני הרבה ריקושטים אבל מבינה כמה זה חשוב לי".

לא הייתה שיחה לאיפה זה הולך מבחינה כלכלית?

מישל: "האמת שלא, אשתי מאמינה בי. היא תומכת וגאה בי שהלכתי על זה. אני עובד במשרה מלאה ואליצור זה משרה מלאה פלוס, אבל היא איתי. למען האמת, כמו כל דבר חדש, בהתחלה היא חששה, היא שאלה שאלות, וכשזה התחיל לרוץ היא הבינה מה בדיוק קורה ונרגעה".

רענן: "אני רווק, עוד לפני חתונה וקניית בית, וברור שזה נוגס בכיס שלי, אבל כשאני מסתכל על כל התמונה זה שווה את זה".

מה יקרה ביום שאחד יגיד שהוא לא רוצה יותר?

רענן: "מתי יש לנו מוטיבציה? כשמקבלים 'סוכריות', תוצאות טובות, דברים טובים בדרך. לנו, לצערי, אין יותר מדי דברים כאלו בדרך שלנו, היא לא קלה, ולמרות זאת, עם כל הקשיים, אנו ממשיכים ולא מוותרים. אם את כל זה אנחנו עוברים בשלום, אין סיבה שנוותר, זה רק מחזק אותנו".

 מישל: "אומרים never say never, אבל אם זה לא קרה בתקופה הקשה הזאת, זה כבר לא יקרה. זו שנה קשה ואחריה הכל ייפתח בפנינו".

אוהדים מגיעים למשחקים?

מישל: "זה קשה להתמיד כי כל משחק הוא במגרש אחר בארץ".

רענן: "ובכל זאת למשחק האחרון במזכרת בתיה הגיעו משהו כמו 40 אוהדים. אם המשחק היה בבת ים אני בטוח שהיו הרבה יותר".

מה דעתכם על מצב הספורט בבת ים?

רענן: "אני חושב שהוא חוטא למקצוענות ברמות הגבוהות. אני מכיר הרבה הורים בבת ים ששואלים אותי איפה הם יכולים לרשום את הבן שלהם שיהיה לו אתגר לזמן ארוך, ואין מקום כזה".

מישל: "בזמנו היו לבת ים הישגים אדירים בכדורעף, זה היה הדגל של בת ים. זה תרם לתדמית של העיר וזה מה שאנחנו רוצים לעשות עם אליצור. אני יודע שיש מגבלה תקציבית בעיר וזה משפיע, כדי להביא הישגים צריך לתקצב אנשי מקצוע ומתקנים איכותיים, זה עולה כסף".

רענן: "יש עוד נקודה, כדי לייצר ספורט טוב צריך תחרות. בבת ים אין אתגר כי לקבוצות אין תחרות. תחרות עושה שחקנים טובים יותר".

מישל: "בתקופות של אליצור היה דרבי כדורסל בבת ים עם מכבי בת ים, זה היה מדהים. מבחינתנו שייכנסו כמה שיותר קבוצות לעיר, אנחנו נברך על כך, תחרות זה דבר טוב".

מישל, איזה רגע צרוב לך מאליצור בעבר?

"הפסד העלייה לליגת העל, רגע שבמהותו פירק את האגודה. רגע לא קל, הייתי חלק מהקבוצה".

להחזיק קבוצה טובה בליגה ב' זה פשוט יותר מלהחזיק קבוצה בליגה ארצית או לאומית…

מישל: "נכון, אבל אנחנו עושים דרך וזאת מטרה שהצבנו לעצמנו: לעלות בכל שנה ליגה. מבחינה תקציבית, יש דברים שהובטחו לנו מגורמים חיצוניים כשנעלה ליגה, כי הקבוצה אכן תעלה בסוף העונה לליגה א', ייכנסו לפחות שני גורמים מאוד רציניים, ספונסרים, שיסייעו לנו לעלות לליגת העל. השנה הזאת היא שנת מבחן עבור הקבוצה ואני יודע שנצלח אותה. השם הזה, אליצור, מביא הרבה אנשים".

הופתעתם מהרמה בליגה ב'?

מישל: "יש בליגה קבוצות טובות, יש שחקנים טובים, הרמה ממש לא נמוכה. מאוד הופתענו מכך".

רענן: "אנחנו חיברנו סגל שחקנים ששיחקו בליגה הארצית והלאומית, ואני יכול להגיד לך שאנחנו מקבלים פניות משחקנים מידי יום שרוצים להיות חלק מאליצור בת ים".

מה הרגע הכי מרגש שחוויתם עד כה העונה?

מישל: "המשחק במזכרת בתיה, היציע היה מלא, קהל ענק, אנרגיית שיא, היה מדהים. סיימנו את המשחק בניצחון, קשה לי לתאר מה שחוויתי במשחק".

רענן: "גם הרגע שלי הוא אותו משחק. כל תושבי מזכרת בתיה הגיעו למשחק, אווירה מטורפת, תופים, ואתה מרגיש שחובת ההוכחה עליך. הגענו למשחק ומהרגע הראשון הרגשנו שאנחנו במקום טוב, והניצחון היה טפיחה על השכם".

מישל: "ישבנו על הספסל עם השחקנים והיה מדהים, זה רגע שנזכור תמיד".

מהי החלום הכי קרוב שלכם?

רענן: "לחגוג משחק עלייה באולם בעיר עם הפנינג ומשחק חגיגי".

מישל: "מאוד חשוב לי שראש העיר יוסי בכר ומחזיק תיק הספורט ויקטור טל יגיעו למשחק שלנו כדי לעודד. גם הייתי רוצה לפתוח בית ספר לכדורסל ולפתוח קבוצת בנות, וכן לתמוך בבני העדה האתיופית ולקרב אותה לכדורסל".

מעיריית בת ים נמסר בתגובה: "עיריית בת ים רואה חשיבות גדולה בפעילות מועדוני ספורט בעיר ולכן מקדמת בברכה את פעילות אליצור בת ים. פניית העמותה לעירייה נעשתה באיחור ולאחר סיום שיבוצי המועדונים ולפיכך שיבוצם טרם הוסדר. אנו נמשיך ונפעל למציאת פתרון לשביעות רצון כולם".