הקייס דינקו אדנה: צריך לשמר את המסורת שלנו

הקייס דינקו אדנה | צילומים: דוברות העירייה

הקייס דינקו אדנה | צילומים: דוברות העירייה

לרגל חג הסיגד, ראיינו את מנהיגה הרוחני של הקהילה האתיופית בבת ים, הקייס דינקו אדנה. שמענו ממנו על השיבה של בני העדה הצעירים למנהגים, על גזענות ואפליות ומה באמת חסר בבת ים

מראיינת: טלי בנדו לאופר

הקייס אדנה, עלית לישראל לפני 26 שנה, מה אתה זוכר מהימים ההם?

“עליתי בשנת 1991 במסגרת מבצע שלמה. הייתי בן 26, נשוי, ואשתי הייתה בהריון עם בתנו הראשונה מתוך שישה ילדים. ישראל תמיד עמדה לנגד עינינו ועוד כילד רציתי וחיכיתי לרגע הזה. עלינו כל המשפחה, הורים ואחים ואחיות. באתיופיה גרנו בגונדר, כך שהמסע התחיל משם אל אדיס אבבה, שם שהינו כחצי שנה. זה לא מוגדר הרבה זמן במונחים של עולים מאתיופיה, יש כאלו שלקח להם שנים עד שעלו לארץ. כשהגענו לארץ, הגענו לכרמיאל. זה היה הלם ושוק לכולנו כי ישראל שונה מאתיופיה, במראה, בנופים, באוכל, באנשים, בכל. בנוסף ביקרנו בירושלים, דבר שמבחינתנו היה הגשמת חלום. זה היה מאורע שמח. חמש שנים אחרי שעלינו, עברנו לשכונת הנשיא בבת ים”.

איך הגעת לתפקיד קייס העדה?

“עסקתי בתורה מילדות, לקראת הכשרתי כקייס, כמנהיג רוחני. כשזה קשור לתורה אף פעם לא מסיימים לקרוא בה ולהתעמק בה וללמוד. כשהגעתי לבת ים המשכתי בלימודיי, ראו שאני לומד ומקדיש זמן והוחלט שאהיה קייס. קיבלתי את האסמכתה מהקייסים, יש ועדה של 8-9 קייסים שמסמיכים אותך לתפקיד הזה”.

יש זיקה לשירותיך בבת ים?

“ברוך השם. אני מברך בחתונות, בר מצוות, ברכות לרפואה, שלום בית וגם מגיע להלוויות ולכל האירועים של העדה האתיופית. פעם בשבוע אני מקבל קהל במועצה הדתית ובשאר הזמן אני נפגש עם בני הקהילה בבת ים וגם בערים אחרות, אם הם נמצאים שם מאיזו סיבה או כשיש צורך להיפגש עם קרוביהם.

“אני גם מלמד אמהרית ילדים בני העדה שנולדו בארץ ולא יודעים את השפה. יש בעיה, הרבה מתרחקים מהעדה. יש כאלו שנולדו באתיופיה והתרחקו מהעדה ואני מחזיר אותם עם השפה. עם זאת, בזמן האחרון אני מרגיש שיש רצון לחזור למסורת ולשורשים. זוגות צעירים שמתחתנים מבקשים שגם אני אשתתף באירוע וזה משמח.

“המסורת והמנהגים של בני העדה האתיופית מבוססים על מה שנכתב בתורה. אחד החגים המרכזיים שלנו הוא הסיגד שמתקיים חמישים ימים אחרי יום הכיפורים ומקובל לעלות בו על הר גבוה. הסיגד הוא יום של צום, טהרה והתחדשות, ובמרכזו טקס חידוש הברית בין העם לאל. הצעיפים הלבנים שלנו בתפילות בבית הכנסת הם סמל לקדושה. בחול המועד פסח לדוגמה אנחנו אוכלים רק מצות ופירות כמו שאכלו אבותינו במדבר”.

הקייס650

מה ההבדל בין קייס לרב?

“בעיקרון, זה אותו הדבר, אותו לימוד, אותה תורה, רק שבישראל אין לנו את הסמכות לחתן. אבל באתיופיה כמובן שהקייס מחתן”.

יש מי שימשיך את דרך הקייסים? יש טענות שמדובר בתפקיד שהולך ונעלם.

“חס וחלילה, התורה לא נעלמת ולא הולכת לשום מקום. יש צעירים שחוזרים לדת, הם מתעניינים ולומדים וחוזרים למקורות וזה ממלא אותי. צריך לשמר את המסורת שלנו וזה יקרה בזכותם”.

האם לדעתך עולי אתיופיה נטמעו בבת ים?

“אני חושב שכן. יש הרבה מקומות שיש בהם אפליות כמו בבתי ספר, אבל אני הרבה שנים פה בעיר ולא שמעתי על מקרים כאלו וזה משמח אותי”.

טיפלת במקרים של גזענות?

“בבת ים לא. לצערי במקום אחר היה אירוע שבבית ספר קיללו ילד אתיופי. ישבנו כמה קייסים יחד עם התלמידים ושוחחנו עמם כדי למנוע מקרים כאלו”.

מה חסר לבני העדה בעיר?

“חסר לנו מאוד בית כנסת משלנו, של בני העדה, בעיקר בחגים. כרגע אנחנו מתפללים במקום מסוים אבל היינו רוצים מקום רשמי משלנו. אני מנסה לקדם את זה ושוחחתי על כך עם ראש העיר השבוע, אני מקווה שזה יקרה במהרה. מועדון למבוגרים ולצעירים גם חסר לנו, אבל כרגע משפצים מועדון שיתאים לנו וזה דבר טוב”.

האם קיים ביטוי מספק למנהגים, תרבות ולערכים שלכם?

“אני חושב שכן, היו הרבה פרסומים על חג הסיגד שלימד הרבה אנשים בעיר עליו וזו לא הפעם הראשונה. צוינו גם מילים מהשפה שלנו וככה אנשים נחשפים לדברים מהעדה האתיופית”.

במועצת העיר אין חבר מהעדה האתיופית, זה דבר שחסר לדעתך?

“בהחלט, צריך שיהיה ייצוג ואני מאמין שזה יקרה. בהזדמנות הזו אני אאחל חג שמח לכל עם ישראל!”

לחיצת-יד650

פורסם על ידי