בת ים ניו יורק#3: הטור האישי של חיים גוזלי

בת ים ניו יורק#3: הטור האישי של חיים גוזלי

לוחם ה-MMA מס’ 1 שלנו, חיים גוזלי, יעלה ב-24 ביוני לקרב חייו במדיסון סקוור גארדן במסגרת “בלאטור 180” – האירוע הכי גדול אי פעם בתחום ה-MMA.

בשבועות הקרובים הוא יספר לקוראי “בת ים פור יו” על האתגר, על האימונים הקשים, על הגעגועים למשפחה ועל כל מה שעובר עליו עד לתחרות.

הפעם אני מוציא קצת עצבים, אבל ראשית אני רוצה לומר תודה ל”בת ים פור יו” שנותנים לי במה לפרוק את מה שאני עובר וחושב, אתם אחלה. אני בטוח שאת הטור הספציפי של היום כל ספורטאי תחרותי בארץ שלא קשור לכדורגל וכדורסל, יבין!!!

בדיוק עכשיו אני ברכבת בדרך לאימון, השעה 7:00 בבוקר ואני מקבל הודעה שקשורה לכל מה שכתבתי כאן בטורים קודמים. גם ככה אני עם כאבים בכל הגוף, גם ככה מחכה לי יום אימונים מפרך ואני צריך לשמוע את הדבר הזה. יש לי חבר ילדות בשם גל אלדר שלקח את הפרסום של הקרב שלי כפרויקט ופנה לכל ערוצי הטלוויזיה, עיתונים, אתרי חדשות וספורט בבקשה לעשות כתבה על ספורטאי שהולך לייצג את ישראל במדיסון סקוור גארדן. הכתבה היחידה שהצליח לארגן זה בעיתון של הקהילה הרוסית ששם מעריכים ספורטאים!!!

חיים גוזלי חותם למעריצים אמריקאים

חיים גוזלי חותם למעריצים אמריקאים

שאר ערוצי התקשורת אמרו שזה לא מעניין. טוב, אני לא שחקן כדורגל. האמת, כבר שנים אני שומע את הדברים האלה. במדינת ישראל ספורטאים כמוני לא מעניינים את התקשורת. ערוצי חדשות כגון ערוץ 2 ו-10 אומרים שאני לא אייטם. בדיוק במילים האלו. מה הבעיה לתת לי דקה וחצי באחת התוכניות, אפילו תוכניות בוקר ששלושה אנשים צופים בהן?

מעריצים-אגרופים

לספר על ישראלי ציוני שנלחם בכל העולם ומניף את דגל ישראל זה לא מעניין? לספר שיש ישראלי שנלחם באליפות עולם אבו דאבי שמתקיימת פעם בשנתיים שבה מתחרים רק 16 ספורטאים בכל מקצה ושייכת לשייח’ אבו זידן שהסכים פעם אחת להכניס ישראלי לתחרות, זה לא מעניין? ואז השייח’ מסכים לתת לי לייצג את הארגון בישראל… זה לא מעניין שפעם בשנה יש אליפות ישראל שנקראת אבו דאבי?

לטוס כמעט כל חודש למדינה אחרת, למרות המצב בעולם וללכת בגאווה עם דגל ש-90% מעולם שונא. לא פעם ולא פעמיים צעקו לנו בוז, אבל אנחנו ממשיכים. להתחרות באליפות מינכן בג’יו ג’יטסו ולנצח ולזכות מקום ראשון, לעמוד על הפודיום עם דגל ישראל שמאחור רשום אליפות מינכן (כמובן שכולם יודעים על טבח הספורטאים שלנו באולימפיאדת מינכן 1972). ובארץ זה לא אייטם!!! גם באתרי אינטרנט חדשותיים, או כמו שטרמפ קורא להם “חדשות מזויפות”. הרי הם בדיוק כמו דף הפייסבוק האישי של כל אחד מאיתנו, הם מעלים כתבה ועד סוף היום היא כבר לא שם.

גם את אתרי הספורט זה לא מעניין. עד שהם מסכימים להעלות כתבה זה שתי מילים ותמונה, ועד שמישהו רואה את זה, זה כבר ירד לארכיון של האתר. אבל לרשום לנו כבר 69 שנה על נבחרת ישראל בכדורגל שכמעט הצליחה להגיע לשום מקום, ועל מכבי תל אביב בכדורסל שעוד פעם עפה מהטופ-16, אז די. גם לנו הקוראים זה נמאס! יש עוד הרבה ספורטאים שלא מקבלים חשיפה ולא מקבלים עזרה ועושים הכל לבד.

מעניין, ספורט ה-MMA מקבל סיקור מטורף בכל העולם בערוצי טלוויזיה ובעיתונים ובאתרי אינטרנט, אבל רק בארץ זה לא מעניין את הכתבים שלנו. בעולם, הספורט הזה כבר מזמן נמצא במיינסטרים. רק אצלנו זה לא מעניין את הכתבים. באירוע האחרון בארץ היו 8,500 איש ששילמו כרטיס ובאו לראות את האירוע בחי, ושלא נדבר כמה ראו את זה בטלוויזיה.

בעיתון כתבו על שלמה ארצי (לא שהוא צריך כתבה בימנו) שהופיע במדיסון סקוור גארדן, בלי לציין שהוא הופיע בתאטרון של המדיסון שמכיל 5,000 מקומות, ולא באולם האמיתי שהתכולה שלו היא 20 אלף צופים. אז כן, אני הולך להילחם במדיסון האמיתי, באולם הגדול, מול קהל של 20,000 איש!

מעריצים650

אני נמצא בניו יורק כבר חודש. הספקתי להצטלם עם עשרות מעריצים, לחתום על פוסטרים כמו ספורטאי מפורסם, והקהילה היהודית בניו יורק גאה בי בזה שאני מייצג את ישראל עם הדגל! הם הזמינו אותי להיות אורח הכבוד במצעד לכבוד יום העצמאות הישראלי שיתקיים ב-4 ביוני במנהטן. בכל שנה פוקדים את המצעד 7,000-10,000 אנשים, ואני אהיה שם יחד עם ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, שחקני פוטבול מפורסמים ועוד סלבריטאים מארצות הברית. כבוד הוא לי להיות במעמד הזה, אני מרגיש שאני מייצג את כל הספורטאים הישראלים שלא זוכים לסיקור ולכבוד המגיע להם. לכל מקום שאני מגיע בניו יורק אנשים נותנים לי כבוד של מלכים, רק בגלל שאני נלחם ומייצג את ישראל במדיסון. אבל את התקשורת בארץ אני לא מעניין!

כן, אני ישראלי פשוט, כזה שאוהב את המקום שבו הוא נולד ושגריר טוב יותר לישראל מהרבה שגרירים שיש למדינה שלנו. לתקשורת הישראלית אני יכול להגיד תודה שיש לנו פייסבוק ואינסטגרם שבהם כולנו הפכנו לעיתונאים של עצמנו. ותודה לכל התומכים שלי בפייסבוק ובאינסטגרם, אתם נותנים לי כוח להמשיך!

להתראות, חיים גוזלי

את הטור הראשון של חיים גוזלי אפשר לקרוא כאן.

את הטור השני של חיים גוזלי אפשר לקרוא כאן.

מעריצים-קרטה650מעריצה650מעריצים-אוהבים650

פורסם על ידי