כולנו עקבנו אחריה במאסטר שף והתאכזבנו מהדחתה המפתיעה. בראיון מרגש מספרת סיוון עמר על החיבור המיוחד עם ישראל אהרוני, על הקשיים בהבאת ילד לעולם, הפרידה העצובה מסבתה האהובה, הדיאטות ועל האתגר הבא שלה – תפריט משלה בבת ים. ויש גם מתכון מיוחד לקיש גבינות ואגסים.
מראיינת: טלי בנדו לאופר
האודישן של סיוון עמר למאסטר שף היה אחד המותחים בתכנית. היא הכינה ביף וולינגטון, מנה המורכבת מנתח בשר עטוף בכיכר לחם. זו מנה בה לא התנסתה בעבר ונחשבת כקשה וטריקית, משום שלאחר האפייה הממושכת הנתח אמור לצאת ורדרד, וכמובן שאין כל דרך לוודא זאת מראש. ביראת קודש שופטי התכנית התקבצו סביב המנה, והשופט ישראל אהרוני חצה את הכיכר וראו כי זה פלא: הבשר ורדרד ונאה והמנה טעימה להפליא. כזו היא עמר – בטוחה בעצמה, יודעת למה היא מסוגלת ולא מפחדת להפגין זאת.
אל הפגישה היא מגיעה לאחר שהשילה 18 ק"ג ממשקלה. באיפור עדין ושיער בלונדיני אין עובר אורח שלא מזהה אותה וגם לא מוותר על לומר לה כמה היא הייתה מוצלחת במאסטר שף.
ההדחה שלך לא הייתה ברורה להרבה אנשים.
"אני מקבלת תגובות אוהדות מהרבה אנשים, עשיתי מנה מאוד טובה, לא חשבתי שאני אהיה זו שמודחת, אבל עדיין התכנית עשתה לי רק טוב".
ספרי לנו, יש שיתופי פעולה מעניינים?
"כל השפים בתכנית (אהרוני, חיים כהן ואייל שני) הציעו לי להגיע למסעדות שלהם לראות את המטבח, אולי לעבוד אצלם, אבל כרגע אני לא מעוניינת להיות טבחית פס, אלא ליצור תפריט משלי. זה דבר שבימים אלו קורה. אני עושה שיתוף פעולה עם קקאו בטיילת, יצרתי תפריט עם אוכל שלי, אני אבשל שם בימי שני וחמישי, כנראה כבר משבוע הבא. זה יהיה תפריט אוכל ביתי אבל יוקרתי, מזרחי, חלקי פנים, מוח, ממולאים. זה אוכל שאתה לא יכול להפסיק לאכול ממנו".
מה עם עסק משלך?
"כמובן שהחלום הוא לפתוח עסק משלי, לפתוח דוכן אוכל רחוב ויאטנמי. אני מן הסתם לא מגיעה מהתרבות הזו אבל לימדתי את עצמי הרבה, אני אדם סקרן, קראתי וחקרתי מתכונים, זה אוכל מדהים בעיני. כל טבח חולם על מסעדה משלו, עם תפריט משלו, אבל לפתוח עסק זה לא עניין של מה בכך ואני מאמינה שגם זה יקרה, אפילו בבת ים".
בינתיים היא עורכת סדנאות אוכל לציבור הרחב, מבשלת בבית הלקוח באירועים פרטיים כמו ימי הולדת, מסיבות רווקות, ימי גיבוש, ארוחות מיוחדות ועוד. היא עשתה את זה עוד לפני מאסטר שף, אך כעת הביקוש התגבר ודף הפייסבוק העסקי שלה שופע הזמנות.
בנוסף היא גם "אמא במשרה מלאה", כהגדרתה, לליאל בן כמעט שנתיים. "זה ילד שחיכיתי לו המון זמן", היא אומרת וחושפת קעקוע הנושא את שמו בפרק ידה. "הוא ילד שמקבל אהבה אינסופית מההורים שלי ומכל המשפחה, חיכיתי לו מעל שנתיים. צרכתי הורמונים, עברתי הזרעה, ורק בעקבות ניתוח שעברתי הצלחתי להרות. ההמתנה הייתה קשה וכואבת, כשראיתי אישה עם תינוק ברחוב הייתי מסוגלת לבכות. החברות שלי ילדו בקצב, ואני כל כך רציתי כבר להיות אמא".
חודשיים לאחר שהחלה לימודי טבחות בבית הספר לבישול "דן גורמה" התבשרה כי נכנסה להריון. "מרגע זה לא עניין אותי כלום", היא מספרת, "ואז נאמר לי שאני צריכה להיות בשמירת הריון אז עזבתי את הלימודים. עוד אחזור ללמוד בהמשך".
יש מחשבה על ילד שני?
"כרגע אני רוצה להתמקד בי, בפיתוח עצמי, אני מאמינה שזה יגיע בהמשך. כל ילד זה עולם וצריך לתת לו את כל כולך".
שמו של בנה ליאל מורכב משמות סבה אלי וסבתה לילי, שנפטרה חודש לפני לידתו. "הייתי איתה כל הזמן, היא חיכתה לו מאוד, היא עברה הכל איתי. היא נפלה ונכנסה לניתוח בבית חולים וולפסון, חטפה זיהום ולא קמה. אני שמחה שלפחות התעקשתי להיכנס אליה לפני הניתוח, לא רצו לתת לי כי הייתי בחודש שמיני, וכך הספקתי להיפרד ממנה. הבטחתי שאני אכין לה אנטיפסטי שהיא אהבה לאכול לבית החולים אבל היא לא התעוררה. זה אחד הדברים הקשים שעברתי בחיי, אין יום שאני לא בוכה עליה. אני לא מאמינה שהיא לא חווה את ליאל, שהיא לא ראתה אותי במאסטר שף, כי היא הכי האמינה בי בעולם".
למי מהשופטים התחברת?
"לאהרוני. אני עוקבת אחריו שנים, למדתי ממנו את הבישול האסייתי. לאורך השנים הוצאתי אלפי מתכונים שלו, ראיתי תכניות וסרטונים, כל מתכון שאני מכינה אני בודקת איך הוא מכין. אני מאוד התחברתי אליו והוא מאוד התחבר אליי, אם אצטרך להתייעץ אני אתקשר אליו בלי היסוס".
עם אהרוני. חיבור הדדי
ומהמשתתפים האחרים?
"כולנו חברים מאוד טובים, נפגשים לארוחות. חבריי הטובים ביותר הם לירון פרטוש ויהודה עמר, חברים לכל החיים".
מי ישגשג לדעתך לאחר התכנית?
"אני מאמינה שיהודה כי הוא ווינר בנשמה, מאוד הישגי וחכם. אדי גם יצליח, יש לו יד טובה, ולירון, אבל הכי רחוק יגיעו יהודה ואני".
מה היה הרגע הכי מלחיץ בתכנית?
"ההדחה שלי, כל מי שהייתה מועמדת להדחה (מוזנה בשארה וויקטוריה גוברמן) הכינה מנה טובה, השופטים נורא התלבטו ובסוף אני הודחתי לצערי".
את כישרון הבישול ירשה מאמה. "באתי מבית של אמא שמבשלת ומבשלת טוב. מגיל צעיר אני זוכרת את עצמי יושבת על השיש, מקלפת ירקות ועוזרת לה במטבח. בגיל 11 כבר בישלתי את ארוחת שבת בעצמי: סלטים, עיקריות ודג. המטבח זה המקום שלי".
את בעלה, שרון, הביאה לבת ים במטרה להקים כאן את ביתם, עיר בה היא מתגוררת כל חייה. "אני מאוד אוהבת ומחוברת לבת ים, אני אוהבת את הטיילת, את בתי הקפה והים. גם ההורים שלי גרים כאן".
בת ימים מבינים באוכל?
"בהחלט, יש לנו קיבוץ גלויות של אנשים, הכל מהכל. אני מאמינה שאם תהיה פה מסעדה טובה ילך לה. יום יבוא ואולי גם אני אפתח מסעדה בבת ים, הרצון הוא מסעדת פיוז'ן, אוכל מכל העולם. מקום שנכנסים אליו ואוכלים משהו שלא אכלת לפני כן, יהיה ערבוב מטורף של מנות אסייתיות, מזרחיות ועוד".
ירדת לאחרונה 18 ק"ג, איך עשית את זה?
"הורדתי לחם וקולה, שהייתי שותה המון, ואת הלחם החלפתי בדפי אורז, אטריות אורז וספירנגרולים. מבחינתי ה-18 קילו זה טיפה בים והדרך עוד ארוכה. אני מאמינה שאפשר לרדת במשקל עם אוכל אסייתי בריא. אני מאוד אוהבת בצקים, לחמניות, קישים, אבל צריך לדעת לאכול אחרת. אני באה ממשפחה עם נטייה להשמנה למרות שאחי ואחותי לא שמנים. הייתי ילדה מאוד שמנה וחוויתי הרבה משברים סביב זה. עם זאת תמיד היו לי הרבה חברים, תמיד היה לי ביטחון עצמי גבוה שההורים שלי בנו, תמיד אמרו לי 'את הכי יפה, את הכי טובה', וכשאומרים לך את זה מספיק פעמים, את מאמינה".
לא אמרו לך תעשי דיאטה?
"ההורים שלי עשו הכל בנועם בלי כעסים או העלבות. הייתי אצל כל הדיאטניות שקיימות. בגיל 17 עברתי ניתוח טבעת בקיבה וירדתי 40 ק"ג, אבל עליתי אותם בחזרה. לפני שבע שנים עברתי ניתוח שרוול, ירדתי עשר והעליתי חזרה. זה לא קסם, צריך לאכול מה שמותר ולא ללכת נגד".
רצית בכלל להרזות?
"רציתי להיות רזה, היה לי קשה למצוא בגדים. כנראה שהאהבה שלי לאוכל הייתה חזקה מזה".
זו מלחמה לא פשוטה עבורך, את כל היום במטבח, איך אפשר לרדת במשקל?
"לפעמים אני עומדת מול המקרר ואומרת מה אני אבשל היום, ואז אני חושבת לעצמי לאפות לחמניות מתוקות להמבורגר, המבורגרים, תוספות וצ'יפס פריך שאני מכינה מדהים. אבל במקום זה מכינה חזה עוף, מכינה סלט מעניין עם רוטב אסייתי, שיהיה טעים ולא נרגיש שחסר משהו".
מה שלושת המאכלים שהיית לוקחת לאי בודד?
"קיש גבינות ואגסים שאני המצאתי, ביף וולינגטון שזו מנה מנצחת ועשיתי אותה כבר המון פעמים מאז התכנית ותמיד יצאה מעדן, והייתי לוקחת ספרינגרולים".
הכל מעשה ידייך? לא איזו פיצה מפיצרייה?
"ממש לא, אני גם לא אוכלת יותר מדי במסעדות. אם אני הולכת זה צריך להיות המנה הכי מיוחדת בתפריט כי הכל אני מכינה בבית. פיצה אני מכינה הרבה יותר טוב מפיצרייה".
מה לא תאכלי?
"קבנוס, עושה לי צמרמורת רק הריח, גם קוקוס".
מה את הכי אוהבת לאכול?
"סושי ואוכל אסייתי. אני מכינה סושי מיוחד".
מה את יכולה לאכול בכל מצב?
"כנאפה, היה פועל ערבי שעבד בבניין לידי והביא לנו משכם כנאפה אמיתי. הוצאתי להם בקור מרק, קפה, ארוחות צהריים אז הוא גמל לי בכנאפה".
המתכון הסודי של סיוון לקיש גבינות עזים ואגסים מזוגגים
מצרכים:
לבצק: 200 גר' קמח מנופה, 100 גר' חמאה חתוכה לקוביות, כפית מלח, 100 גר' פרמזן מגורד, ביצה
למלית: 100 גר' גבינת רוקפור, 100 גר' גבינת עזים מגורדת, 100 גר' כדורי מוצרלה קטנים, 50 גר' בולגרית, 2 ביצים, מיכל שמנת מתוקה, 100 גר' פרמזן, בצל גדול חתוך לקוביות, מלח, פלפל, 2 אגסים קלופים חתוכים לעיגולים
קיש גבינות ואגסים של סיוון
שלבי הכנה:
מתחילים עם הבצק שזקוק לקירור, לנפות קמח, להוסיף חמאה ועם הידיים עושים פירורים. מוסיפים את שאר המרכיבים, לשים כמה שפחות עד שזה הופך לכדור. עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקרר לשעה.
הכנת המלית – לטגן בצל בכפית חמאה להשחמה. להכניס את כל המרכיבים לקערה עם הבצל, למעט כדורי מוצרלה ופרמזן. מתבלים במלח-פלפל. כשהמלית מוכנה, מכניסים למקרר ולאחר שעה מוציאים את הבצק מהמקרר, מרדדים על משטח מקומח מעבירים לתבנית פאי, מהדקים מן הצדדים ומנתקים את שאריות הבצק.
אופים בחום של 180 מעלות למשך רבע שעה, אך קודם נעשה חורים במזלג. עוטפים את הבצק עם נייר כסף, ועל הנייר נשתמש בקטניות יבשות כמשקולת, למנוע תפיחה של בצק. לאחר מכן מוציאים את נייר הכסף, מסדרים את המלית ואז את כדורי המוצרלה בכל התבנית, נכניס לתנור מחומם על 180 מעלות ל-20 דקות, מוציאים כשרואים שהמלית התייצבה. כעת נטגן את האגסים בחמאה עם מעט מלח ופלפל ונסדר אותם על המלית ועל הכל פרמזן – כמה שיותר, יותר טעים.
כעת נכניס את הקיש לתנור לעשר דקות ומובטח לכם קיש מצוין. מומלץ להגיש לצד סלט מרענן. בתיאבון!
