שלמה עדני: הלוחש לחיות מבת ים

צילומים: אלבום פרטי

צילומים: אלבום פרטי

הוא הוכש על ידי נחש יותר פעמים ממה שהוא יכול לזכור. לרוב הוא מטפל בעצמו לבד, ללא התערבות רפואית. הוא עבר חוויה חוץ גופית כשהיה במצב של מוות קליני וצפה על עצמו “מלמעלה”. שלמה עדני הוא הלוחש לחיות של בת ים, שמסייע אפילו למשטרה בהרגעת כלבי תקיפה. עכשיו הוא מספר על זה.

מראיינת: טלי בנדו לאופר

שור, עטלף, עיט, צרעות, דבורים, פיטבולים, רוטוויילרים, עורבים, חולדות, נחשים ארסיים – את כל אלו שלמה עדני מכיר מקרוב. הוא בן 75, תושב בת ים, ורוב חייו הוא לוכד חיות. מסייע לתושבים בעת צרה, או לעיריות, ואפילו למשטרה במבצעים חשובים. לרוב זה מסתיים בטוב, אך לפני שבע שנים, לאחר שנחש ארסי מסוג צפע הכיש אותו, זה לא היה נראה מבטיח.

“התבקשתי להגיע לשכונת הקרוונים ובאחד מהם הסתתר בחלון נחש צפע”, הוא משחזר, “כשפתחתי את החלון, הנחש הכיש אותי. היד התנפחה במהירות, לא הצלחתי לסגור את היד, דבר שעד היום אני לא יכול לעשות. בבית חולים ביקשתי נסיוב, הכשה זה דבר שכבר קרה לי בעבר ואני יודע מה אני צריך. נאלצתי לחכות ופשוט הלכתי והתנפחתי, כי זה מה שהארס עושה. בסופו של דבר, מנהל מיון וולפסון לשעבר שהוא חבר קרוב שלי, ד”ר אשרוב, הגיע ודאג שיטפלו בי מיידית. הייתי מאושפז במשך שבועיים בטיפול נמרץ ועוד שבועיים בבית במנוחה. מאז, אחרי הכשות אני לא הולך לבתי חולים. באוטו יש לי מזרק עם נסיוב ואני מזריק לעצמי.

“יש גם מקרים שמזמינים אותי לבתי חולים לזהות איזה נחש הכיש. לפני זמן מה ילד הוכש בחולון, הזעיקו אותי כשהוא בטיפול נמרץ, כל המשפחה ישבה במסדרון ובכתה. הילד הראה לי את הנשיכה ביד ואמרתי לו שילך הביתה. נחש ארסי עושה שני חורים, נחש שאינו ארסי עושה נשיכת ‘שעון’. בעקבות האירוע הזה עשיתי הרצאה לרופאים ואחיות על נחשים והכשות”.

אהבת חיות תמיד הייתה בו. “כילד בתל אביב הייתי הולך לגן חיות אחרי בית הספר, הייתי מתנדב שם בגלל האהבה הגדולה שלי לחיות. בבית גידלתי כל חיה אפשרית, כל יום הייתי מביא משהו אחר הביתה. נחשים, לטאות. אמא שלי כבר לא אמרה על זה כלום. אחרי הצבא הייתה לי חנות דגים ובהמשך הייתי הנהג של ראש העיר דוד מסיקה, אבל כשהיה מקרה של חיה שצריך ללכוד הוא היה מבקש ממני לצאת לשם. בהמשך הייתי מנהל האחזקה בחוף הים וגם אז הייתי לוכד חיות. עם הזמן עברתי למחלקה הווטרינרית. כיום בבית יש לי רק נחשים לא ארסיים. בעבר היה לי נחש צפע שהייתי חולב את הארס ונותן לרופאים כדי לעשות ממנו נסיוב”.

אין בך טיפת פחד?

“אני מפחד רק מאשתי… לכן אין בבית שלנו נחשים ארסיים, יש רק נחשים קטנים. אם הייתי מפחד מנחשים לא הייתי עוסק בזה. כשאני בא עם תיק למקום כלשהו אנשים בורחים ממני. חושבים שאני מחזיק עליי נחשים”.

קרה שנחש נמלט מהאקווריום?

“קרה. נחש פיתון בגודל 40 קילו שבר את הזכוכית ונכנס למיטה שלנו, אשתי נבהלה מאוד כי היא זו שגילתה אותו. במקרה אחר שני נחשים ברחו ואחד נפל לבית של השכנה שנבהלה. את השני לא חיפשתי, הוא נמצא לאחר מכן. ממה יש לי להיבהל?”

איזה חיה זו נחש?

“היא לא חיה נחמדה, היא לא חיה חברותית, הם לא מכירים אותך כמו כלב, אבל אני מאוד אוהב אותם. כשהם רעבים הם מאוד עצבניים ואז תוקפים. כשקר הם ישנים ובקיץ חוגגים”.

מה צריך כדי להיות לוכד חיות?

“הרבה אהבה לחיות, להבין אותן ולא לפחד מהן. אני לא הורג חיות שאני לוכד, אני אוהב חיות באמת ומשחרר אותן. למרות שכרגע אין כלביה עירונית בבת ים וזה מקשה עלי, כי אחרי לכידה אין לי איפה לשים אותם. באשר ללכידה, עשיתי קורס ללכידת נחשים של רשות שמורות הטבע והמנהל המוניציפלי”.

מקרה שעד היום מזכירים לו, כשהצליח להרחיק עורב נקמני מפתח בית כנסת “מרום ישראל” בבת ים. “היה שם עורב שתקף את הנכנסים והיוצאים מבית הכנסת. באתי וישר זיהיתי במי מדובר. מה שעשיתי זה לתפוס את הגוזל של התוקף והלכתי איתו. מה עורב עושה? אורב לך. אם תביטי בו, הוא יישאר במקום. אם תהיי עם הגב, הוא יהיה בעקבותייך. ככה הם שעטו אחרי, ואני נכנסתי עם הגוזל לרכב, נסעתי איתו כשהם בעקבותיי, להקה של עורבים, ופשוט שחררתי  אותו רחוק. הם נשארו במקום החדש ולא חזרו”.

עבדת לא מעט עם המשטרה…

“נכון, המשטרה הייתה קוראת לי לסייע להם להיכנס לתחנות סמים. מה מחזיק תחנת סמים? פיטבולים ורוטוויילרים. התפקיד שלי היה להחזיק את הכלבים, לנטרל אותם, ולתת לשוטרים לעשות את העבודה שלהם”.

איך עושים את זה?

“בשכל ובלי פחד. כלבים מריחים את הפחד שלך. אתה צריך להראות להם שהם לא מאיימים עליך”.

מהו המקרה הכי מסוכן שהיה לך?

“שור ברח מחווה ביפו, הוא השתולל ברחובות בת ים ולכדתי אותו. התקרבתי אליו בעדינות והנחתי שמיכה על הפנים שלו. כשהוא לא רואה דבר קשרתי אותו”.

מה לגבי חולדות?

“אני מוזמן להמון בתים של תושבים שמבקשים ממני להגיע בגלל חולדה. לרוב אני מניח מלכודות. רק לאחרונה הגעתי לבית ברחוב ירושלים, אישה ישבה בשירותים והרגישה שמשהו נוגע לה באחוריים. היא נורא נבהלה והתקשרה אליי. מסתבר שחולדה עלתה לה מהביוב לאסלה, זה סוג של סיוט של הרבה אנשים וזה באמת קורה. זה מציאותי. כשלכדתי את החולדה, היא הלכה וביקשה כסף מהשכנים כדי לשלם לי. כאב לי עליה ובמקום תשלום ביקשתי ממנה ברכה. לא תמיד אתה יכול לבקש כסף, ואם יש למישהו חולדה בבית אתה לא יכול להתעלם”.

אפשר לומר שלפני 15 שנה נולדת מחדש…

“לגמרי”, הוא מחייך את החיוך שדרך קבע מעטר את פניו, “יצאתי ללכוד חתולה שהמליטה גורים בבניין מגורים, עליתי וירדתי המון פעמים במדרגות, ולאחר שלכדתי אותם הרגשתי לא טוב. הלכתי הביתה ואמרתי לאשתי והיא הזמינה לי אמבולנס. כשהחובשים הגיעו אמרתי להם שאני לא מוכן להתפנות. הם פתאום קלטו את אקווריום הנחשים הגדול שהיה לי ופנו לעברו, ואז יצאה ממני צעקה והתמוטטתי. זה היה התקף לב, איבדתי הכרה. הייתי במוות קליני, עשו לי מכות חשמל. התעוררתי לאחר כשעתיים בבית החולים וולפסון”.

הסתכלת על עצמך מלמעלה?

“כמה שזה נשמע לא אמיתי ודבר שקשה להאמין בו, ראיתי את עצמי שוכב על המיטה, ראיתי את הבן שלי יושב ובוכה, והפרוזדור חזרה לחיים היה כל כך ארוך. לצד השני השומר לא נתן לי לצאת. כשהתעוררתי ביקשתי מאשתי לראות את החולצה שלבשתי, כי ראיתי מלמעלה שחתכו לי אותה עם מספרים לשתיים, רציתי לוודא שזה באמת קרה. היא לא הבינה מה אני רוצה. לפני שזה קרה לי צחקתי על הסיפורים האלו, של הייתי למעלה וחזרתי למטה, אבל הנה זה קרה לי”.

איזה שינוי עשית בחייך?

“אחרי כמה שבועות חזרתי לעבוד אבל הפסקתי לעשן סיגריות. עד אז עישנתי שלוש קופסאות ביום ופשוט זרקתי אותן. בנוסף, הייתי אמור לעבור ניתוח לב פתוח והרופא המליץ לי לשתות שום, לסחוט ולשתות, וזה פתח לי את העורקים. זה טיפ שאני נותן לכולם – שתו שום ותאהבו חיות”.

פורסם על ידי