מיוחד ליום הגאווה: בת ים יכולה להיות גאה

דגל הגאווה

דגל הגאווה

מאת: ישראל אלטלף, מייסד קבוצה הפייסבוק “החוג הגאה בת ים”

כתושב בת ים, גאה, שאין לי בן זוג כרגע אבל רוצה לגדל ילדים בעיר הזאת, אני יודע שבורכתי במגורים בעיר מאד מקבלת, אבל בכל זאת יש עוד לאן לשאוף. בת ים יכולה להיות גאה וגם מאד גיי פרנדלי, אך רצוי וניתן לעשות  יותר.

מטרות הקבוצה שלנו הן: שינוי התודעה בכל שדרות החברה הישראלית באשר לתפיסות שליליות כלפי הקהילה הגאה; מאבק בהומופוביה בחברה הישראלית; קידום חקיקה שוויונית לקהילה הגאה; הגברת הפלורליזם בקרב תושבי העיר בת ים על כל גווני תושביה – חילונים דתיים, סטרייטים גאים וגאות וגייז פרנדליי; הגברת המעורבות הפוליטית בקרב חברי הקהילה; לפני הכל לקבל מושג כמה הומואים, לסביות, טראנסים וביסקסואלים/ות מתגוררים בעיר, להבין את כוחנו, ליצור מקום לסיעור מוחות, העלאת רעיונות לקידום הנראות שלנו בעיר, מקומות בילוי קהילתיים, זכויות מול העירייה ובכלל וליצור כוח משפיע, גאה ומתוקשר.

אני באופן אישי לא ממשתתפי המצעד, מאחר שאני לא מאמין במצעד ובמטרותיו. למרות שישנן דעות החלוקות על דעתי, בכל זאת אני מכבד את הדעות האחרות לדעותיי. תמיד טענתי, שאנחנו הקהילה הגאה הינה חלק מהחברה הישראלית, לטוב ולרע. יש המאמינים שהמצעד יכול לקרב לבבות ולהציג פן אחר של הקהילה. מצד שני, יש מאמינים שהמצעד אינו תורם מאומה ואף מרחיק ממנה את רוב הציבור שבמידה כזאת או אחרת סולד מהקהילה הגאה. הדרך היא עוד ארוכה על מנת לקרב ולאחד את השורות ולקבל אותנו שווים בשווים, אבל לא דרך המצעדים אלא בהידברות.

כשהתפרסם ראיון איתי לפני כשנתיים, ציפיתי שיהיה באזז כזה או אחר לשם דיון ציבורי בקרב הציבור הבת ימי. לרוב זכיתי לתגובות אנטי הקהילה הגאה וסלידה מהמצעדים, מאחר שחשבו שאני בעד מצעד הגאווה. נהפוך הוא. אני חוזר ומדגיש – אני לא בעד מצעד הגאווה, לא בעיר בת ים וגם לא בתל אביב. אני בעד הידברות בין כל התושבים בבת ים על מנת להכיר אחד את השני כבני אדם. נכון, אנחנו אוהבים את בני מינינו! ונכון, אנחנו רוצים הכרה! אבל אנחנו לא רוצים להיות אאוט סיידרים בעיר שאנחנו אוהבים.

מה שאנחנו עושים בבית שלנו זה עניין פרטי שלנו. ברחוב אנחנו מכבדים ורוצים כבוד גם כן. אני יכול לספר שמעבר לתגובות משמיצות ולא מקבלות, זכיתי גם לתגובות תומכות מהציבור הדתי והחרדי בעיר. זה חימם לי את הלב.

היו בעבר ניסיונות לאחד כוחות עם עוד כמה גורמים בעיר אך ללא הצלחה, משום שהגאים והגאות שגרים בעיר, מתי מעט, מפחדים להיחשף. אני מבין אותם. אני לא מצפה לעשות להם אאוט מהארון, לא כמו גורמים בקהילה הגאה בתל אביב.

המסר שלי הוא ברור: החברה היא ססגונית וישנם בה אנשים כל הסוגים ומכל המינים. לכל אדם ואדם יש דעות משל עצמו ורגשות משל עצמו. קבלו אותנו כמות שאנחנו. אנחנו לא קופים ואנחנו לא חיות. אנחנו בני אדם עם רגשות ועם דעות. אנחנו בני אדם שזקוקים לאהבה ויודעים לתת אהבה.

פורסם על ידי