שמעון ועקנין: כל יום אני חושב על האחים שלי

צילום אלבום משפחתי

צילום אלבום משפחתי

אחותו הקטנה רותי טבעה בכינרת בגיל 3, אחיו רפאל נהרג במלחמת יום הכיפורים (ואחיו יוסי נפצע קשה), ולפני תשע שנים נפרד מאחיו מאיר שנפטר ממחלה קשה.

“אני תמיד חושב על האחים שלי אבל מצד שני החיים חזקים יותר מכל”, אומר המשנה לראש עיריית בת ים שמעון ועקנין.

בראיון מרגש וכואב הוא מספר בפתיחות על הפצע שמדמם בלבו ומגלה מדוע הוא נמנע מלהיכנס לים.

מראיינת: טלי בנדו לאופר

המשנה לראש עיריית בת ים, שמעון ועקנין, מצטייר לכל כאיש קליל וחייכן, אך חזותו החיצונית מתעתעת. בתוכו מסתתר עצב ישן המלווה אותו כל חייו. “כשהייתי כבן 12, אחותי רותי בת השלוש טבעה בכנרת”, הוא מספר, “זה זכור לי כאילו זה קרה אתמול. עכשיו כשאנחנו מדברים אני משחזר את כל הסיטואציה, אני ממש רואה את זה בעיניים. גרנו בטבריה ושכן שלנו, שהיה מיודד עם משפחתי, לקח את אחותי חנה שהייתה מבוגרת יותר לים ביום שבת. חנה הביאה איתה את רותי, שנרדמה על החוף והתגלגלה למים. אף אחד לא ממש השגיח עליה והיא בלעה מים וטבעה. היא הייתה ילדה יפהפיה בת שלוש, זה היה כאב לב גדול בשביל המשפחה וזה עשה הרבה קושי במשפחה.

“כשהייתי בן 18”, הוא ממשיך ומספר, “נהרג אחי רפאל. זה היה במלחמת יום הכיפורים. הוא  היה בן 32 עם חמישה ילדים. אגב, אלמנתו נפטרה בשבוע שעבר. שניים מתוך חמשת ילדיו גדלו אצל הוריי, הם נולדו עם בעיות רפואיות לא קלות. המוות שלו טלטל את המשפחה בצורה מאוד קשה. המוות שלו הרג את אבא שלי, ושלוש שנים אחר כך הוא נפטר משברון לב. הקשר ביניהם היה חזק מאוד. גם אחי יוסי נפגע במלחמה הזו, הוא והצוות שלו הובילו 250 פגזים במשאית ללא דלתות ומטוס מצרי הפיל פצצה עליהם. שני חיילים נהרגו במקום והוא עף למעלה ונפל על החולות. בהתחלה לא שמענו ממנו והיינו בטוחים שנהרג, אבל לבסוף איתרו אותו. הוא התעוור לתקופה וסובל מהלם קרב עד היום. היום יוסי הוא יו”ר ארגון נכי צה”ל חולון-אזור ואנחנו בקשר מאוד טוב”.

לפני תשע שנים נפטר אחיו מאיר לאחר מאבק בסרטן הלבלב. “אמא תמיד הייתה החזקה במשפחה אבל זה גמר אותה, אחרי זה כבר לא נותר בה כוח”, הוא אומר.

איך שורדים את כל זה?

“כשאנשים אומרים שקשה להם, אני צוחק. איזה קושי? אבא שלי היה איש צדיק אמיתי והיה אומר לנו תמיד, גם בטוב וגם ברע את הכל תקבלו באהבה, הכל לטובה. אין יום שאני לא חושב על האחים שלי, על אמא שלי בה טיפלתי כל השנים ונפטרה לפני כשנה וחצי. קשה כשאח נפטר, זה לא קל, אני כל יום עובר ליד בית העלמין שאחי מאיר קבור בו ואני חושב עליו. אני תמיד חושב על האחים שלי, איך הם היו היום, מה היו עושים, איך היה הקשר בינינו. הייתה לנו ילדות מקסימה. זה לא דברים שאפשר לעבור עליהם לסדר ליום, ומצד שני החיים חזקים יותר מכל. הרגישות שלי לבני אדם באה מהבית”.

 איך היחס שלך לים אחרי הטביעה של רותי ז”ל?

 “כל המשפחה היסטרית בענייני ים, אנחנו מאוד נזהרים ומעדיפים שהילדים לא יילכו לים. אמא שלי, כשהייתה כבר מבוגרת והייתי לוקח אותה לטייל ליד הים, הייתה רואה ילדים לבד על החוף ונכנסת להיסטריה. זה חקוק בנו”.

ובכל זאת בחרת לגור בעיר עם רצועת חוף דומיננטית.

“נכון, בהתחלה גרנו בתל אביב ואחר כך עברנו ליפו ומשם לבת ים. אבל הים לא הפך לחבר, הבנות שלי לא הולכות לים, הן חוששות, הסיפור מאוד השפיע על כל המשפחה”.

ומה לגביך? אתה הולך לים?

“אני הולך אבל לא נכנס ושוחה. אני רק הולך בתוך המים. אני לא יכול לשכוח את זה, תמיד רותי מול עיני. אני עושה הליכות בים ותמיד מעיר להורים שישימו לב לילדים שלהם”.

 ועקנין650

  אתה מחזיק תיק התחבורה. בבת ים יש המון בעיות חנייה וקנסות, מה יהיה?

“אני בעד תכניות של פינוי-בינוי – להרוס ולבנות מחדש עם חניות. זה יצמצם את מצוקת החניות. אני גם מקווה שהרכבת תפתור את הבעיות. חוץ מזה יש את קו 6 ואין צורך לנסוע במכונית בתוך העיר. כל 10-12 דקות יש אוטובוס שמגיע כמעט לכל מקום בעיר, אז במקום לנסוע ברכב ולחפש חנייה, ולחנות רחוק וללכת ברגל, צריך להרגיל את הציבור לתחבורה ציבורית”.

אתה עצמך נוסע באוטובוס?

“המון. לתל אביב או בתוך העיר בהחלט באוטובוס. אני עסוק בענייני עבודה, נוסע באוטובוס חדש וממוזג, מה רע? זה דבר שצריך להתרגל אליו ואני מקווה שיהיה שינוי”.

אתה מכהן לא מעט שנים במועצה, יש לך כוונה להתמודד על ראשות העיר מתישהו?

“יש תושבים שאומרים לי להתמודד, אבל כיוון שיש לי תרבות אחרת לפוליטיקה אני כרגע לא אתמודד. יש לנו ראש עיר מצוין ואני חושב שהוא מתפקד מצוין. אני לא אתמודד נגדו כי אני תומך בו. אני מקווה שבקדנציה הבאה אני אתקדם להיות סגן ראש העיר בשכר כמו שמגיע לי אם כי זה לא מעלה או מוריד בפעילות שלי, אני לא חושב על השכר, אם מישהו יצלצל אלי בלילה כמו שצלצלו השבוע משכונת הקרוואנים ואמרו שאין להם תאורה, מיד הלכתי לטפל בזה. אני פועל בשביל הציבור”.

אז איך זה שעד היום לא מונית לסגן?

“זו שאלה שאני גם שואל את עצמי. אני חושב שהייתי צריך לקבל את התפקיד הזה כבר, כי אני מתפקד כמו שאיש ציבור צריך לתפקד. הגיע זמני”.

מה עמדתך בסוגיית האיחוד עם תל אביב?

“אני נגד איחוד. אנחנו יכולים להסתדר לבד אם יתנו לנו את מה שאנחנו צריכים. לא ייתכן שבתל אביב יש כל כך הרבה משרדי ממשלה שמשלמים ארנונה, בת ים צריכה חצי או רבע מהמשרדים האלו בעיר שלנו ואנחנו נסתדר מצוין. אני בטוח שנצליח ולא יהיה איחוד גם בשנת 2023”.

מה מוציא אותך מהכלים?

“אנשים עם ראש קטן. אדם שיודע מה צריך לעשות ומשחק אותה שהוא לא יודע. אני אוהב אנשים שמגדילים ראש, שמסתכלים קצת על התמונה הגדולה, שמתעניינים במקום שבו הם חיים”.

מה אנשים לא יודעים עליך?

“כשמכירים אותי יותר לעומק ורואים מי אני, מגלים אדם אחר. הדעה הרווחת היא שפוליטיקאים הם מושחתים ואז מבינים שאותי כסף לא מעניין, אני פועל מאהבת אדם”.

יש לך תחביבים?

“כדורגל. הייתי משחק עד לא מזמן אבל אני סובל מבעיות גב. אני אוהב את בית”ר ירושלים, אוהד שרוף ממש, כמו נשיא המדינה רובי ריבלין שאני חבר מאוד קרוב שלו”.

מחייך650

פורסם על ידי