“אני לא נגד העיר – התפקיד שלי הוא להיות שומרת הסף”

חברת המועצה קטי פיאסצקי-מורג

חברת המועצה קטי פיאסצקי-מורג

הנערה שהשתתפה בהפגנות השמאל ושמעה מקרוב את קולות הירי ביצחק רבין ולימים נבחרה ליו”ר מועצת התלמידים בבית הספר “חשמונאים”, הפכה לפני ארבע שנים לחברת מועצה בבת ים.

“כשאני רואה עוול אני לא יכולה לעמוד מנגד”, היא אומרת בראיון מיוחד, “אבל יש רגעים שמאוד לא נעימים לי, מביך אותי שמתייחסים בבוז לחבר מועצה שמשקיע מזמנו”.

 

מראיינת: טלי בנדו לאופר

קטי פיאסצקי-מורג היא בת לשושלת של נשים חזקות ומעוררות השראה: סבתה מצד האם, שרה שטטלר, הייתה אסירה באושוויץ שהחליטה ברגע של תושייה לברוח מתאי הגזים. בבריחתה היא נורתה ברגלה, אך זה לא עצר אותה. היא התחבאה מדממת וכואבת בבור ביוב סמוך במשך שלושה חודשים והצטרפה אל צעדת המוות. אמה אולגה עבדה במשך שנים רבות כעובדת סוציאלית בהן עזרה, הצילה וסייעה לילדים ובני נוער ברחבי הארץ; וכעת פיאסצקי-מורג בת ה-34 מנסה לתקן את העולם בדרכה שלה, דרך מושבה במועצת העיר בת ים, כיו”ר מרצ בבת ים מזה ארבע שנים.

את דרכה בעולם הפוליטי החלה עוד כשהייתה ילדה והצטרפה להפגנות השמאל. “את היריות שנורו על רבין שמעתי באוזניי כשהייתי בכיכר”, היא נזכרת. את בית הוריה, אשר עלו מפולין בשנת 1968, היא מתארת כאידאולוגי וליברלי מאוד. “גדלתי עם ערכים כמו צדק, שוויון, סולידריות, אהבת אדם, שלום, אהבה וחופש”. כשגדלה הייתה ליו”ר מועצת התלמידים בביה”ס חשמונאים, ובשנת 2013 עם 1,580 קולות נבחרה לחברת מועצה מטעם מרצ.

“דעה מוצקה תמיד הייתה לי”, היא מספרת, “את הצעד קדימה הרגשתי שאני צריכה לעשות בערך סביב הבחירות הכלליות של 2013. פתאום קפץ לי שזה לא לעניין להתלונן באוזני חברים ומשפחה או מעל דפי הפייסבוק. כדי לייצר שינוי צריך לקום ולפעול. הדור שלנו כבר מיואש, אנחנו עובדים כמו משוגעים, לא מצליחים לקנות דירה, בקושי רואים את הילדים, וכל זה בסביבה מזוהמת ואלימה. איך ההורים שלי אומרים? אנחנו כבר צעדנו מספיק. עכשיו תורכם”.

עם-הילדה650

במהלך מבצע “צוק איתן” נישאה קטי לבן זוגה, דרור מורג, מזכ”ל מרצ לשעבר, המכהן כיום כחבר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית מטעם מרצ ומנהל מחלקה של מפעלים ציוניים. יחד הם מגדלים את בתם נטע בת השנתיים.

כמה הפוליטיקה תופסת מקום בבית שלכם?

“אני חושבת שהיא צריכה לתפוס מקום בחיים של כל אדם, זה משפיע על חיינו, כמה תעלה לנו דירה, אילו תרופות יהיו בסל התרופות אם נצטרך, כמה ישקיעו בילדים שלנו במערכת החינוך ולאיזה צבא הילדים שלנו יתגייסו”.

הפעילות באופוזיציה בבת ים מספקת אותך?

“ממש לא. חשוב לזכור שלמעט ראש העיר ושלושה סגנים בשכר, כל חברי המועצה עושים את השליחות בהתנדבות. אני יכול להעיד על עצמי שאני חברה בהמון ועדות שבעיני הן הרבה יותר חשובות מישיבות מועצה כמו הוועדה לקידום הילד, הוועדה למיגור אלימות, ועדת קליטה, איכות סביבה. אני בהחלט חושבת שהאופוזיציה צריכה לעשות יותר, אך עם זאת, הכל נעשה בהתנדבות כך שכל מה שנעשה – מבורך. הרבה אומרים לי לפעמים שקשה להתקדם או לקדם דברים מהאופוזיציה – אז מה? הרבה פעמים אומרים לנו בישיבות אתם כל הזמן נגד, אתם רוצים לעצור את העיר, אבל אנחנו לא נגד, התפקיד שלנו זה להעביר ביקורת ולהיות שומר הסף”.

גם כשאתם נגד או נמנעים, אתם לא באמת מצליחים להשיג את המטרה.

“לצערי הדעה שלנו נשמעת, אבל היא לא נספרת ולא נלקחת ברצינות”.

בלא מעט ישיבות את מותקפת. זה מרגיז?

“יש רגעים שמאוד לא נעימים לי, הזלזול הכי פוגע בי. זה מביך אותי שמתייחסים בכזה בוז וזלול לחבר מועצה שמשקיע ונותן מזמנו. אני מותקפת אך גם תוקפת, אני לא יודעת לסתום את הפה. כשאני רואה שנעשה עוול אני לא יכולה לעמוד מנגד”.

עצם היותך חברה במפלגה כמו מרצ, לא מגבילה אותך בבת ים?

“מרצ זה הבית הפוליטי שלי, שם אני מוצאת ביטוי לערכים שלי. יש חברי מועצה שעברו מפלגות כדי למנף את עצמם. בעיני מרצ היא כוכב מנחה על מה נכון ומה לא. יש למפלגה כל כך הרבה ערכים. מרצ היא שמאל חברתי וסביבתי בערים. הרבה תגובות כלפיי מונעות משנאה והסתה בגלל שאני במרצ. זה שאני רוצה לשלם פחות לצהרונים זה בגידה במדינה? אני רוצה שהים יהיה נקי – זו בגידה?”

במועצת העיר

במועצת העיר

כמה באמת תושבי בת ים מתעניינים במאבקים שאת מנהלת?

“לצערי לא מספיק, כמו שהם לא מתעניינים לרוב בהחלטות שמתקבלות במועצת העיר. באופן כללי תושבי ישראל לא מעורבים מספיק. אני חושבת שתושבים צריכים להגיע לישיבות מועצה, זה החיים שלנו. הכיכר אליה יצאו פעם היא היום הפייסבוק”.

אתן הנשים מיעוט במועצת העיר.

“נכון, יש חמש נשים במועצה לעומת 20 גברים. ראש העיר פעם אמר לי שיש לי קול צווחני, אני לא חושבת שהוא היה אומר את זה לגבר. מצד שני, פעם ראש העיר הציע שאסתר פרון, אירנה גנין ואני נהיה הסגניות שלו. זה קסם לי ואז נזכרתי איפה אני נמצאת והבנתי שלא כדאי. כשפורסם שאני שוקלת להתמודד לראשות העיר אז אנשים הרימו גבה, מה, אישה תהיה כאן ראש עיר?”

ואת באמת מתכוונת להתמודד?

“אני שוקלת”, היא אומרת בחיוך מסתורי, “הרבה אנשים פנו אליי, אנשים שנמאס להם ורוצים משהו חדש”.

אם אחרי הבחירות יוסי בכר יציע לך להיות סגניתו?

“למה החלטת שהוא ייבחר? אין לי מושג איזו קואליציה הוא ירכיב, את יודעת מה? זה לא קשור, אין מצב. אין בי אמון ברמה הפוליטית. הציעו לי כל מיני תפקידים וסירבתי. מה זה שווה אם יהיה לי מלא כסף ואני אצטרך להוציא אותו על טיפול פסיכולוגי כי אני לא חיה בשלום עם עצמי?”

איפה את רואה את עצמך בעוד עשור?

“הבת שלי תהיה בת 12 ואני כבר נתקפת חרדה מכך. יהיו לי עוד זאטוטים רבים, לפחות עוד אחד, אנחנו גם לא שוללים אימוץ, אם אפשר לעזור אז למה לא. אני רוצה להמשיך להיות חברת מועצה, אולי עד אז אהיה חברת מועצת העיר תל אביב… אני רוצה להיות מעורבת פוליטית כי אני חושבת שלדור שלנו מגיע ייצוג ושקולנו יישמע. אני לפעמים מסתכלת על חברי המועצה ואומרת את מי האנשים האלו מייצגים? כל כך הרבה מבני דורנו עזבו את בת ים כי אין מענה לצעירים, אין מקומות בילוי, אין מוניות שירות כדי לצאת מהעיר בשבת ואין מחשבה באמת על הדבר הכי פשוט בעולם כמו אינטרנט אלחוטי עירוני. תבנו שבילי אופניים, תנו לאנשים את הכלים וההזדמנות לחיות כאן”.

מה אנשים לא יודעים עלייך?

“אני מאוג אוהבת אמנות ואני רושמת. בעבר ציירתי ואני רוצה לחזור לזה. בחופש הגדול עשיתי עם נטע המון עבודות, קניתי מלא חומרים ואני ממש נהנית מזה. בנוסף, אני ממש אוהבת נעליים. יש לי חדר שלם שיעיד על כך”.

אוסף הנעליים של קטי

אוסף הנעליים של קטי

פורסם על ידי