עישון – איך זה נעשה פעם ואיך זה נעשה היום?

עישון – איך זה נעשה פעם ואיך זה נעשה היום?

כמו תחומים רבים בחיינו, גם בתחום העישון התרחשו שינויים משמעותיים בשנים האחרונות – ועדיין מתרחשים. בפרט ישנה מגמה מובהקת של מעבר מסיגריות שמבוססות על שריפת טבק אל סיגריות אלקטרוניות שמייצרות חוויית עישון מבוססת אידוי.

הסיגריה של פעם

הסיגריות ה”רגילות” נמצאות בשימוש המין האנושי כבר יותר מאלף שנים. במאה ה-19 החלו בהרגל זה האצטקים ובני המאיה במרכז אמריקה, לאחר מכן הספרדים שהגיעו לאזור אימצו גם את הסיגריות ובמאה השנים האחרונות הפך העישון להרגל נפוץ למדי בכל רחבי העולם, בעיקר בזכות שיווק מסיבי של חברות הסיגריות.

הסיגריה ה”רגילה” מבוססת כאמור על שריפה של טבק וחומרים נוספים. הנייר שעוטף אותם מכיל בתוכו חומר מעכב בעירה כך שהחמצן מגיע אל תוך הסיגריה למעשה כמעט רק מהצד הפתוח שלה, ואילו בקצה השני, זה שבתוך הפה של המעשנים, אין כמעט חמצן (רק כ-2%) וכתוצאה מכך ישנה התפרקות של החומרים האורגניים לכדי תערובת גזית שכוללת לא פחות מ-5,000 חומרים – ותערובת זו נשאפת אל חלל הפה ומשם עוברת אל הריאות.

בסיגריה אלקטרונית לעומת זאת מנגנון הפעולה שונה לגמרי ומבוסס כאמור על אידוי של נוזלים מיוחדים. בהתאם הרכישה השוטפת היא למעשה לא של סיגריות אלא של מילוי דוגמת קפסולות JUUL.”

חוויית העישון העכשווית

סיגריה אלקטרונית היא בעלת צורה מוארכת והיא מספקת חוויית עישון דומה מאוד לזו של הסיגריה של פעם, אולם במקביל ישנם גם הבדלים משמעותיים מאוד בין שני סוגי המוצרים. סיגריה אלקטרונית, שנקראת גם מכשיר אידוי או וופורייזר, היא מעין גאדג’ט בעל חזות היי-טקית שכולל סוללה, מנגנון לאידוי נוזלים ונוזלים. הסוללה מספקת את האנרגיה הנדרשת ליצירת חום, והמנגנון מייצר את הטמפרטורה המדויקת הנדרשת לאידויים של הנוזלים. המעשן שואף את האדים וזוכה לחוויית העישון המבוקשת – אבל בלי עשן ובלי הריח הלא נעים שנלווה לפעולת העישון בעבר.

מה זה ג’ולינג?

שוק הסיגריות האלקטרוניות נמצא במגמת התרחבות, וכל הזמן צצים בו מוצרים חדשים. אחד הבולטים שבהם הוא ג’ול (JUUL) – סיגריה אלקטרונית שפותחה במשך קרוב לעשור כשאחת המטרות הייתה ליצור תחושות קרובות במיוחד לאלה שנוצרות כשמעשנים סיגריה “רגילה”. הפתרון שאפשר את הקרבה ולמעשה כמעט הזהות בין התחושות היה הוספת חומצה בנזואית למלחי הניקוטין שבנוזלי המילוי, והמוצר החל להפוך ליותר ויותר פופולרי בארה”ב שם פותח.

סיבות נוספות לפופולריות העצומה של ג’ול, שבסוף 2018 כבר כבשה נתח שוק של 70% בשוק הסיגריות האלקטרוניות בארה”ב, הן עיצוב המוצר – שבמידה מסוימת מזכיר את זה של האייפון מבחינת שינוי התפישה ומבחינת ההבנה שהמעשנים מחפשים לא רק חוויית עישון מהנה אלא גם פריט שמהווה מותג נחשק – ונוחות השימוש בו: פשוט מכניסים את המחסנית אל הסיגריה, שמעוצבת כמו דיסק און קי קטן, ואפשר להתחיל בעישון, או כמו שהפעולה נקראת בארה”ב, ג’ולינג.

כמו לגבי נוזלי מילוי לסוגים אחרים של סיגריות אלקטרוניות, ניתן למצוא מילוי לג’ול ברמות שונות של ניקוטין. ליתר דיוק תוכלו למצוא מחסניות עם נוזלים שמכילים 5% ניקוטין, 3% ניקוטין ו-1.7% ניקוטין (סיגריות אלקטרוניות אחרות מאפשרות גם שיעור נמוך יותר ואפילו אפס ניקוטין). חופש הבחירה מאפשר לכל מעשן להתאים לעצמו את חוויית העישון הרצויה מבחינתו ואת עוצמת הסיגריה. בחירה נוספת לגבי מילוי לג’ול או לכל מכשיר אידוי אחר היא של הטעם, כשהשפע מסחרר: פירות, מנטה, קרם ברולה, אבטיח, טארט לימון ו-וניל הן רק דוגמאות אחדות מבין כל האפשרויות.

פורסם על ידי