מה חשוב לדעת על חוק הגנת הפרטיות?

מה חשוב לדעת על חוק הגנת הפרטיות?

“פרטיות” היא מונח חמקמק שלא קל להגדיר אותו, ובמיוחד לא בעידן שבו כולנו מוסרים מרצון מלא פרטים רבים אודותיו לשלל גופים (למשל גוגל ופייסבוק, אבל לא רק), וכשהמציאות מתועדת באופן קבוע כמעט בכל מקום (גם על-ידי בני אדם וגם על-ידי מצלמות אבטחה).

אבל גם אם תפישת הפרטיות השתנתה באופן דרמטי בעשור האחרון בעקבות טכנולוגיות חדשות, עדיין יש לכל אדם את הזכות לפרטיות. בישראל ישנו חוק שזהו ייעודו (משנת 1981) והעיקרון החשוב אף מעוגן בחוק יסוד (חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו משנת 1992).

מהו העונש המרבי על הפרת פרטיות?

חוק הגנת הפרטיות קובע כי כל הפרה שלו מהווה גם עבירה פלילית וגם עוולה אזרחית. העבירה הפלילית תלויה בכך שהפרת הפרטיות בוצעה בכוונה, ואילו העוולה האזרחית לא תלויה בכך. בגין העוולה האזרחית ניתן לתבוע פיצויים ועל העבירה הפלילית העונש המרבי הוא 5 שנות מאסר.

בהתאם מומלץ לכל מי שמרגיש כי פרטיותו הופרה לפנות לייעוץ משפטי ולהבין האם אכן מדובר בעבירה על החוק החשוב, ואם כן, מהן הדרכים שעומדות לרשותו כדי להשיב את הפרטיות ולהעניש את מי שחילל אותה.

מה מוגדר כהפרה של הפרטיות?

בסעיף השני של חוק הגנת הפרטיות מתוארות פעולות שונות שמהוות פגיעה בפרטיות (שכאמור לא קל להגדירה באופן מדויק בימינו).

בין הפעולות האסורות לפי החוק:

א. צילום של אדם (כשהוא לא ברשות הרבים)

ב. העתקה של תוכן שלא נועד לפרסום בלי רשות (אלא אם כן יש לכך ערך היסטורי או שחלפו 15 שנים ממועד הכתיבה)

ג. התחקות בעקבות בן אדם שעלולה להטריד אותו

ד. שימוש במידע אודות עניינים פרטיים שלא למטרה שעבורה נמסר אותו מידע

ה. שימוש בתמונה של אדם, בשם שלו או בקול שלו למען השגת רווח

ו. פרסום צילום של אדם בנסיבות שעלולות להשפיל אותו (גם אם התמונה צולמה ברשות הרבים!)

מה קובע החוק לגבי מאגרי מידע?

תיקון חשוב שהתווסף אל חוק הגנת הפרטיות בשנת 1996 קובע כי חובה לרשום מאגרי מידע אצל רשם שהוסמך לכך (ואשר שייך למשרד המשפטים). החזקתו של מאגר מידע ללא רישום מהווה עבירה פלילית. כמו כן אוסר התיקון על שימוש במידע שנמצא במאגר למטרה שונה מזו שעבורה הוקם המאגר או מזו שלמענה נמסר המידע מלכתחילה. דגש חשוב נוסף הוא לגבי אבטחת המידע שבמאגר.

האם חוק הגנת הפרטיות מספק גם פטורים?

כן.

אם הפרת הפרטיות בוצעה מתוך עניין ציבורי, היא מותרת עפ”י חוק הגנת הפרטיות. בהקשר זה ההגדרה של “פרסום מוגן” היא על סמך חוק איסור לשון הרע. בית המשפט מתחשב גם במי שרק חזר על דבר שכבר נאמר, ללא כוונה לפגוע, ובתנאי שפעל להפסיק את הפרסום ואף התנצל על הפגיעה בפרטיות.

פורסם על ידי