מלך הבריכה של בת ים: אנחנו אימפריה

מאיר לויה | צילומים: אלבום פרטי

מאיר לויה | צילומים: אלבום פרטי

מאיר לויה (57), המאמן הראשי של שחייני הפועל בת ים למעלה משלושה עשורים, מעולם לא היה שחיין מקצועי והפך למאמן שחייה רק במקרה, אבל נחישות ומקצועיות הפכו אותו לאחד המאמנים הבולטים בישראל. בראיון מיוחד הוא משתף אותנו בסודות המקצוע, בהצלחות ובאכזבות.

מראיינת: טלי בנדו לאופר

 

מעל 30 שנה שמאיר לויה (57) הוא המאמן הראשי באגודת הפועל בת ים לשחייה שזכתה להישגים מדהימים בשנים האחרונות, כולל במכביה האחרונה ובאליפות ישראל לנוער כשגרפה 16 מדליות, ואף מורה לחינוך גופני במקיף שש שנתי רמות. מאיר נשוי לדפנה, מורה לחינוך גופני ילידת בת ים אותה הכיר בקאנטרי קלאב בעיר ולשניים שלושה ילדים. השבוע הוא שיתף אותנו במעט סודות מקצועות מאחת הקבוצות החזקות בארץ ומדוע לא משנה כמה טובים הם יהיו, הם יתקשו לכבוש את העולם בסערה. ראיון

מאיר, איך הגעת לעולם השחייה?

“להפתעת רבים, מעולם לא שחיתי בצורה מקצועית. כשהייתי בן 11 שחיתי במסגרת אגודת הפועל בת ים-חולון בבריכת הניצחון בחולון שלא הייתה מקורה או מחוממת, וכשהגיעה עונת החורף שחינו בגשם שוטף ובמים קפואים. אני מודה שבתנאים האלו היה קשה להחזיק מעמד ולכן עברתי לענף השייט שהיה מפותח מאוד בשנות ה-70′ בבת ים. הייתי שייט בהפועל בת ים עד גיל 18 שם גם הדרכתי. רבים וטובים הגיעו לרמות בינלאומיות, זה היה ענף יוקרתי עם ציוד יקר ולכן רק בעלי אמצעים הצליחו. תמיד אמרתי שאם בעתיד אעסוק בספורט מקצועי אעשה שהוא יהיה נגיש לכולם, ללא הבדלי מין, גזע, דת ומצב כלכלי, ועל כך אנחנו מקפידים עד היום בהפועל בת ים. כל מי שמוכשר ויש לו בעיות כלכליות אנחנו משתדלים לסייע לו להתקדם ללא הגבלות.

“בהמשך, במסגרת לימודיי בווינגייט, עברתי קורס מדריכי שחייה והקורס הראשון שהעברתי היה בקאנטרי קלאב בת ים. במהלך הקורס נפתחה סקציית השחייה וחיפשו מאמני שחייה. כיון שלא הייתי מאמן הצעתי זאת לחברה ללימודים. לאחר חודש היא נאלצה לעזוב את עבודתה בגלל מרחק, היא הציעה לי את תפקידה ולמרות שלא היה לי שום מושג באימון, לקחתי את התפקיד. מאז הכל היסטוריה.

אז איך אימנת כשלא היה לך מושג באימון?

“את החסר מילאתי על ידי ספרים ומפגשים עם מאמנים. לאחר שבע שנות עבודה, עברתי קורס מאמני שחייה. ההתקדמות שלי בתחום הייתה צעד אחר צעד. אם מישהו היה אומר לי שבעתיד אהיה מדריך בנבחרת ישראל של שחיינים שיאנים ומדליסטים, הייתי אומר שהוא מטורף. עם רצון, צמא לידע ושאיפה למצוינות השמיים הם הגבול”.

מהי מידת ההשקעה של שחיין צעיר שרוצה להגיע להישגים?

“עצומה. שחיין שרוצה להגיע להישגים משמעותיים צריך להתאמן בין 9-10 אימונים בשבוע, ארבעה אימוני בוקר של שעתיים ועוד שישה אימוני ערב של שעתיים. מעבר לזה, עוד שלושה אימוני כושר בין 60-90 דקות. הוא צריך להקפיד על תזונה נכונה, ייעוץ מנטלי, תוספי מזון ויציאה למחנות אימונים. שחיין ברמה גבוהה שוחה בין 70-90 קילומטר בשבוע. בנוסף לכך, עליו ללמוד בבית ספר. הלחץ הוא גדול ומי שיודע לתכנן את יומו נכון מצליח גם בבית ספר וגם בשחייה”.

מה לדעתך הופך שחיין מצוין לשחיין שיכול להתמודד על מדליה אולימפית?

“ישנם כמה פרמטרים מאוד חשובים. בנוסף לגנטיקה, גובה, אורך מוטת ידיים, ציפה טובה, טכניקה, גמישות ויכולת פיזיולוגית – הצד המנטלי לא פחות חשוב אם לא יותר. היכולת של שחיין להתמודד עם אימונים קשים ויכולת תפקודית מעולה, והחשוב ביותר זו היכולת להתמודד בלחץ של תחרות בכל רמה שהיא. הרבה פעמים נתקלתי בשחיינים שעמדו כמעט בכל הקריטריונים למעט היכולת לעמוד בתחרות, יש הרבה שחיינים שמתאמנים מעולה ומקבלים פיק ברכיים כשהם פוגשים במקפצה, ופה אנו רואים את ההבדל”.

עם השחיין הכי גדול של בת ים, מארק חינאווי
עם השחיין הכי גדול של בת ים, מארק חינאווי

האם לדעתך יש סיכוי ששחיין מבת ים ישבור את תקרת הזכוכית של השחיינים הישראלים ויגיע לצמרת העולמית?

“על מנת להגיע לצמרת אנו זקוקים לתנאים ברמה עולמית. בתנאים הקיימים אין סיכוי לכך, אלא אם כן נשלח את השחיינים המוכשרים שלנו למרכזי אימון ברחבי העולם כמו שעשינו לפני שנתיים עם השחיין מארק חינאווי, שהצמדנו אותו לנבחרת איטליה והוא התאמן במרכז האימונים ברומא. הישגיו השתפרו ללא היכר והוא היה רחוק עד כדי שלוש עשיריות מקריטריון אולימפי”.

איך משכנעים נערים ונערות צעירים לקפוץ כל יום לבריכה גם בחורף, לשעות של אימונים מפרכים?

“להגיע למצב שכזה זה תהליך שמתחיל בגיל צעיר 5-6 ומתפתח. בשלב ראשון מתחילים להתאמן פעמיים בשבוע וכל שנה מספר האימונים עולה. חוויית התחרות ותחושת ההצלחה הן גורמים משמעותיים למוטיבציה בענף קשה זה, לא פעם כשיורדים בחוץ גשם וחושך והשחיינים עומדים על שפת הבריכה ומתקשים להיכנס למים, פה בא תפקיד המאמן המהווה דמות סמכותית שהשחיין מאמין ביכולתו לקדם אותו. דמות סמכותית צריכה להוות לא פעם לחץ שמוסכם על ידי שני הצדדים ומהווה דרבון שמכוון למטרה חיובית”.

זה נשמע לא פשוט.

“אימון מנטלי הוא חלק בלתי נפרד מהאימונים. בתחילת כל עונה אנו קובעים יחד יעדים ומטרות. כמו כן הם שומעים הרצאות של פסיכולוג ספורט ואם יש צורך, נעשית עבודה אישית של פסיכולוג עם השחיין והוריו”.

מה אתה אומר לשחיין צעיר מאוכזב אחרי תחרות בה הפסיד?

“אני אף פעם לא אגיד לו ‘לא נורא’ כי מבחינתו זה נורא ואיום. הדבר היחיד שאפשר לעשות זה לתת לו חיבוק חם ואני ממליץ גם להורים לעשות זאת. לאחר זמן מה, תלוי במצבו הנפשי, מנתחים את המשחה ומבינים מה נעשה ובו וכיצד משפרים”.

מהו ההישג הגדול ביותר שלך?

“ההישג שייך למארק חינאווי. בשנת 2013 באולימפיאדת הנוער האירופאית בהולנד הוא זכה בשתי מדליות זהב, במשחים 400 בסגנון חופשי וב-1,500 חופשי ואף זכה בתואר שחיין השנה על ידי הועד האולימפי”.

מהי ההחמצה הגדולה?

“קביעת הקריטריון האולימפי למשחקי ריו 2016 על ידי מארק חינאווי שהיה קרוב מאוד מאוד מאוד. אחרי ההחמצה הזאת התפרקתי לכמה דקות, כשהבנתי ששנה של עבודה ירדה לטמיון. אבל התעשתי במהרה וסימנו לעצמנו עוד שתי תחרויות: שבע הגבעות ברומא ותחרות נוספת באנטוורפן. לצערי, בתחרות השנייה הוא חלה ולא הצליח לקבוע את הקריטריון”.

ספר על שחיין שנכנס לך ללב.

“מדובר בילד שחולה במחלת סיסטיק פיברוזיס שהיא מחלת ריאות קשה ביותר. הוא שחה כשחיין למרחקים ארוכים והצליח כנגד כל הסיכויים והתאוריות הרפואיות לשחות, לנצח ולייצג את ישראל במדי נבחרת ישראל באליפות אירופה לנוער. מדובר בנער בעל אופי חביב ולכן הוא מאוד אהוב על כולם. אף אחד לא מתייחס למחלה שלו, כולל אני. היום הוא הפך לסיפור בקנה מידה עולמי בקרב הקהילה הרפואית ויש כרגע דיבור על בניית בריכה בבתי חולים לשיקום חולי ריאה”.

ענף השחייה מביא הרבה כבוד לבת ים.

“אני חושב שענף השחייה הוכיח את עצמו בשלושת העשורים האחרונים בבת ים, אבל לא נעשה מספיק כדי לקדמו – הן מבחינת ההתעניינות מצד העירייה והן מבחינת סיוע ראוי לענף שמביא הרבה כבוד לעיר בארץ ובעולם. אם תשאלי כל יודע דבר בענף על בת ים ובלי להצטנע, יגידו לך במילה אחת – אימפריה”.

עם השחייניות הצעירות בקי פוזנדר (משמאל) ומור יעקב (מימין)
עם השחייניות הצעירות בקי פוזנדר (משמאל) ומור יעקב (מימין)

פורסם על ידי